המלחמה שנכפתה על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 היא מלחמה חשובה מעין כמוה. היא פרק קריטי במלחמת העצמאות של ישראל.
המלחמה שנכפתה על ישראל בעקבות מבצע הטרור הברוטלי והברברי של חמא״ס ב-7 באוקטובר 2023 היא מלחמה חשובה מעין כמוה, היא במידה רבה פרק קריטי במלחמת העצמאות של ישראל. לאחר מלחמת יום הכיפורים הבינו מנהיגים חשובים במדינות ערב ובראשם סאדת כי אין אפשרות להביס את ישראל בשדה הקרב הקונבמציונאלי. יש מי שהגיעו בשל כך למשא ומתן שבסופו נחתמו הסכמים מדיניים בין ישראל למדינות ערביות, ויש מי שחיפשו חלוופות.
הסורים הלכו לכיוון של רכישת יכולת בלתי קונוונציונאלית ובנו את מאגר הנשק הכימי מהגדולים בעולם, האיראנים מחפשים דרך כדי לייצר גרעין צבאי – ובינתיים בנו טבעת של אש סביב מדינת ישראל, הכוללת את חזבאללה, חמא״ס הג’יהאד האיסלאמי ומיליציות שיעיות בסוריה.
היו מי שהאמינו שטרור הוא שיביס את ישראל, ובאינתיפדה השניה היה נדמה שערפאת מוביל מהלך שאומנם יכריע אותה. מבצע ״חומת מגן״ ב-2002, אחרי שהיו בישראל יותר מ-120 הרוגים בחודש, שם קץ לחלום הפלסטיני להלום בישראל עם גל טרור מתמשך שיפגע בה אנושות. לא הבנו, ואני כותב על עצמי באופן אישי, כי החמא״ס בעזה ינסה לשחזר ביתר אכזריות וביתר הצלחה את החלום לזעזע את ישראל בפעולת טרור ברברית.
המבצע המוצלח מבחינת חמאס הוא בבחינת תחילתה של מלחמה נגד ישראל, מלחמה שישראל חייבת לסיים אותה בניצחון ברור ללא עוררין. יש לכך חשיבות בשלוש רמות:
הרמה הראשונה והבסיסית ביותר היא הבטחת חיים ללא איום לתושבי עוטף עזה. התנאי לאפשרות החזרת התושבים לאזור ובנייתם מחדש של היישובים – הוא הסרת האיום מהצד השני של הגבול. לשם כך יש לפגוע באופן אנוש ביכולת הצבאית של החמא״ס ולהרוס את כל התשתיות שלו, כך שהחמא״ס כארגון בעל יכולת צבאית לא יהיה קיים בתום המלחמה. יש לשם כך לשרטט מחדש את הגבול הצבאי של הרצועה באופן שירחיק את הטרור מקו היישובים.
הרמה השניה היא שאלת מעמדה של ישראל במזרח התיכון והחזרת ההרתעה הישראלית בכל רחבי המזרח התיכון. לשם כך ההצלחה של צה״ל צריכה להיות חד משמעית, והשמדת היכולת הצבאית צריכה להיראות באופן ברור. חייבת להיווצר הבנה בכלל המזרח התיכון שיש לישראל קווים אדומים שאם יחצו – ישראל תגיב בכל הכוח ובאופן שיש בו משום הסרת כפפות, ואויביה יסבלו באופן לא פרופורציונאלי. צריך שכול אחד במזרח התיכון יפנים שבהקשר הישראלי יש משמעות לאמירה הצרפתית ״במלחמה כמו במלחמה״. חשוב שהתוצאות הנראות של המלחמה תהיינה אות אזהרה לכל הסביבה.
הרמה השלישית היא חשיבות המלחמה בראיה הבינלאומית. מדובר במלחמה שבסיומה יהיה ברור יותר איך מתנהל העולם ולאן פניו. האם גובר כוחם של כוחות הרשע בהובלת איראן-חזבאללה-חמא״ס-הגיהאד האיסלאמי ובני בריתם מבין המעצמות, או שהקואליציה של מדינות הרוצות לבלום תוקפנות ברחבי המזרח התיכון בהובלת ארה״ב וישראל היא הנותנת את הטון ומנצחת. מדינות העולם צופות במאבק הזה ותוצאותיו ישפיעו מאוקראינה ועד טיוואן, ובוודאי על גורל המזרח התיכון.
הנשיא ביידן הבין זאת ולכן נשלח לאזור כח אמריקאי גדול, כדי להרתיע את איראן ובנות בריתה, והנשיא התייצב חד-משמעית לצידה של ישראל בביקור יוצא דופן במהלכה של לחימה. ארה״ב הבינה שבידי מדינת ישראל להשפיע על המהלך העולמי כולו, היא ניצבת כחומה בין הברברים לבין עולם הערכים המוסרי והמודרני.
לכן התוצאה של המהלך הקרקעי שעומד להתרחש בזמן הקרוב הוא מהלך חשוב ביותר, אולי החשוב מאז הוחלט לעבור את התעלה במלחמת יום הכיפורים כדי להכריע את המלחמה בדרום. גם אז היה זה סיכון גדול. גולדה מאיר, ראש הממשלה דאז התלבטה לא מעט אבל האינסטינקט שלה אמר לה לקחת את הסיכון. במידה רבה ישראל נמצאת במצב דומה וצריך אינסטינקטים בריאים, מעבר לידע ולנסיון, על מנת להכריע.
לעניות דעתי המהלך הקרקעי חייב לצאת לדרך. עתיד הדרום הישראלי, מעמדה של ישראל במרחב ועתידו של המזרח התיכון כולו כמו גם היכולת בעולם להגן על ערכים אנושיים בסיסיים נתונים על כף המאזניים. כל אלה יוכרעו במערכה הצבאית שאנו בתחילתה. זה לא יהיה קל, במלחמה יהיו קורבנות לא מעטים מבין החיילים ואולי אף בעורף, המלחמה תמשך זמן ארוך, טילים ימשיכו להיות משוגרים והכלכלה לא תחזור למצב של טרום המלחמה.אבל המחיר כדאי – אם בסופה של המלחמה יהיה ברור לנו, לאויבנו, ליריבנו, לידידינו, ולצופים מהצד – מיהו הצד המנצח, ללא צורך בהסברים.
״לא מהערבים בעזה – כי אם מעצמנו נדרוש את דמו של רועי״, אמר משה דיין על קברו של רועי רוטנברג, הרבש״צ של נחל עוז שנרצח באפריל 1956. את הדרישה הזאת נכון לשוב ולדרוש היום ערב כניסת צה”ל למלחמה בתוך עזה.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
Photo: IMAGO / ABACAPRESS / Dima Vazinovich
- בניית אתרים